דף ט'        PAGE 9

גליון "קול הסת"ם" # 9
כסלו תשס"ח לפ"ק

לכבוד כל הסופרים שכותבים על קלף בלי הכשר והסוחרים שמוכרים להם הקלף בלי הכשר - אתם גזלנים ואין אפשרות לבקש מחילה מהקונה וכמעט שנמנעת מהם דרך התשובה כמו "פינקעל" ממאנסי!!!

סיפור נורא – איסור גזל
מספר תפילין ומזוזות כהלכתן דף 51

מלבד האחריות כלפי מצוות שבין אדם למקום, קיימת לכשרות התפילין והמזוזות גם השלכה למצוות שבין אדם לחבירו והיא: איסור גזל.

הקונה המשלם מכספו תשמישי הקדושה מבקש לקבל תפילין או מזוזות כשרות ללא פקפוק, כאשר הוא מקבל, בלא ידיעתו, תפילין או מזוזות פסולות או מפוקפקות בכשרותן, עובד המוכר על איסורי גזל והונאה החמורים.

סופר או מוכר המוציאים מתחת ידם במשך שנים תפילין ומזוזות פסולים אינם יודעים בדרך כלל מי הם האנשים שרכשו מהם. כאשר לא מכירים ואין אפשרות לבקש מחילה, כמעט ונמנעת דרך התשובה ר"ל.

"עבירות שבין אדם לחבירו, אין יום הכיפורים מכפר עד שירצה את חבירו".

במטרה להמחיש את דרגת האחריות הגדולה שאליה הגיעו סופרים צדיקים בדורות שעברו, נספר על מקרה שאירה בירושלים במאה הקודמת:

המקרה מסופר על אחד מסופרי הסת"ם הצדיקים שהיו בירושלים שבין החומות בתקופתו של רבי שמואל סלנט זצ"ל. אחד מהאנשים שרכשו אצלו תפילין, מסר את תפיליו לבדיקה כשנתיים לאחר הרחישה והוברר שהתפילין היו פסולות מעיקרן. הקונה שבתפיליו התגלה הפסול הראה לסופר את הפסול ואמר לו: "אלו התפילין שכתבת".

כאשר הסופר הבחין בפסול הוא צנח ארצה מרוב בהלה ואיבד את הכרתו. רק לאחר עמל רב וממושך הצליחו הנוכחים לעורר אותו מעלפונו.

כאשר הסופר התעורר מהעלפון הוא פנה לקונה בקול מלא זעזוע וצער ואמר לו: ברצוני לומר לך שלשה דברים:

ראשית הנחת במשך שנתיים תפילין פסולות וחסרה לך מצוות תפילין לכן, הנני מעביר לך את הזכות הרוחנית של הנחת תפילין שיש לי מכל אותן שתי השנים.

שנית, הנני מחזיר לך עכשיו את המעות מלוא הסכום של התפילין שקנית ממני.

שלישית, אם איראה תקלה כה חמורה.........וכו'.

המשך הסיפור יבוא בעז"ה

*   *   *

בס"ד, מודעה נחוצה לכל קוני בארץ ובחו"ל!

ג' מר חשון תשס"ח.

אני סופר סת"ם כתבתי שנים הרבה ס"ת פרשיות ומזוזות על קלף בלי השגחה ל"ע. כעת נודע לי שיש על הקלפים האלו איסור מפני בעיות גדולות שתפסו משאות שלימים מהערביים, והאיסור של בד"ץ מרכז סתם לפני 80 שנה שחתמו על זה 86 רבנים גדולי הדור שאיסור גמור לכתוב על קלף בלי הכשר. אני איש תמים שהאמנתי וסמכתי על הסוחר, על כן נכשלתי. שאלתי לרב גדול, ופסק שאני מחויב להחזיר הכסף לכל הקונים שלי, שהיות והקונה משלם לך הון תועפות על הפרשיות והמזוזות והוא סומך עליך שאתה נותן לו פרשיות כשרים למהדרין, וע"ז שילם לך. הרב אמר לי לפרסם שכל אחד שהולך לקנות סת"ם, יתנה עם הסופר בתנאי כפול שיכתוב על קלף עם הכשר הכי טוב! וישאל אותו על איזה הכשר הוא רוצה לכתוב, יכול להיות שיתוודע, שאם ההכשר הזה היה על דבר מאכל לא היה מכניס המאכל לפיו.

דב פארקאש סופר סת"ם

נ"ב. עוד סיפר לי הגאון הנ"ל, שבשנת תשמ"ד כשהייתה השערוריה הגדולה שתפסו סוחר גדול שעשה קלף אצל גוים בלי ישראל עומד על גביו, ורבנים גדולים עוררו בקונטרסים [ראה ספר שאלות ותשובות משנה הלכות מהגאון הגדול רבי מנשה קליין כ"ק האדמו"ר מאונגוואר שליט"א בעל מחבר ספרי שו"ת משנה הלכות 18 חלקים ועוד - חלק י' סימן קפ"ד - בדין קלפים שנעבדו בבית חרושת עכו"ם בלי פקוח ישראל. (A Responsa from the Sefer Shaalos U’Teshuvos Mishneh Halochos from the Gaon HaGodol HaRav Menashe Klein, HaAdmor MeUngvar shlita, author of the 18 volume Responsa Mishneh Halochos and more – about parchment produced in non-Jewish factories without Rabbinic supervision.) – וגם בספר שאלות ותשובות מנחת יצחק חלק ט' סימן א', ועוד (From the Responsa Minchas Yitschok Chelek 9, Siman 1, and others)] ושלחו אותם לכל הרבנים, והעבירו את הקונטרסים לכ"ק אדמו"ר הגה"ק מקלויזנבורג זי"ע, שהיה אז 7 שעות אחר ניתוח, והתחיל לבכות, ואמר אני הייתי צריך להפוך כל העולם, אוי וויי מי יודע כמה שנים שישראל קדושים משתמשים בסת"ם פסולים? אבל אין לי כוח, ואני מבקש ממכם שתלכו למפעלים לברר מה הולך שם? [הגבאי הלך למפעלים ומצא שיש בעיות גדולות], ותלכו לכל הרבנים הגדולים בארצינו הק' ובחו"ל שירעישו עולם ומלואו, שיתחילו לעשות קלף עם הכשר! - הגבאי שלו בן דוד, מספר, שהלכו לרבנים הגדולים בחו"ל, ואמרו שזה שייך לרבני א"י, כי הסוחר גר בא"י, והרבנים בא"י אמרו שזה שייך לרבני חו"ל שעושים שם הקלף, ובינו לבינו עברו עוד 20 שנה שלא היה הכשר על הקלף.

Thanks to Mendel Schijveschuurder for helping for this page.