דף שמב  PAGE 342

גליון "קול הסת"ם - מלחמת השמיטה"
# 342 - אדר א' תשס"ח לפ"ק

מלחמת קודש על 24 איסורים שמכשילים את כל הציבור בארץ הקודש

 

שמיטה תשס"ח

בס"ד


Title
mishna 

ולעומת זאת!

Title


 
midrash


 
 
מפעל הדיגיטציה ע"ש משפחת דוד ופלה שאפל

פולמוס השמיטה - שנת תר"ע (1910)

בשנת תרס"ה (1905) עלה לארץ הרב יעקב דוד רידב"ז והתמנה לרבה של צפת. הרידב"ז שאף לקיום מצות השמיטה במלואה, ללא שום היתרים דחוקים. כבר בשנת תרס"ט (1909) הוא פנה להרב אברהם יצחק הכהן קוק, שכיהן אז כרבה של יפו, בהצעה לנסוע לברון רוטשילד ולשכנעו, לתמוך באיכרים שישבתו ממלאכה בשביעית. הרב קוק טען שקודם כל צריך לסדר מכירה למעוניינים ולאחר מכן לנסות לעזור לאלו שירצו לשבות כליל. הרידב"ז לא קיבל את הסבריו של הרב קוק. באגרות הראי"ה נשתמרו חלק מחילופי האגרות ביניהם. הויכוח ההלכתי גלש לויכוח אישי ולהתנצחות בין הישוב הישן לישוב החדש.

לחץ כאן לכתבות בנושא שהתפרסמו בעיתונות העברית של אותם הימים

הכרוזים:

    

בשם ד' אלהי מערכות ישראל. פניה של הרב אברהם יצחק הכהן קוק לבני המושבות. יפו תרס"ט.
שלושה עמודים, 30 ס"מ

הרב פונה לבני המושבות ומתאר את הוויכוח באשר לקיום מצוות השמיטה לאור קשייו של היישוב החדש שחקלאותו טרם מבוססת די צרכה. הוא מציע למתיישבים לחתום על הרשאה באמצעותה תימכר הקרקע לגוי וכך יוכלו החקלאים היהודים לעבד את השדות, בהגבלות מסוימות. לכרוז מצורף שטר הרשאה למכירת הקרקעות על ידי הרב קוק.

"מאז החל הישוב החדש שלנו בארץ הקודש לעמוד על הקרקע, על עבודת האדמה הייתה שאלת השמיטה לשאלה רבה, כי מעמדנו רטוש והרוס הוא. אנו כעת רק המיעוטים בארץ הקודש ורובה מיושבת מבני נכר, וכל עיקר פרנסת הישוב בנויה על מסר ומתן של מסחר היין ויתר תבואת הארץ.
על כן נמנו וגמרו רבותינו הגאונים שעמדו על שאלה זו בשמיטות שעברו למצוא עצה ותרופה בתור הוראת שעה, לעשות מכירה כדת של תורה למכור את כל הקרקעות לאינו ישראל על משך זמן כזה שתהיה שנת השמיטה נכללת בתוכו. וממילא כשיהיו שייכים על פי דת תורה הקדושה כל
הקרקע והנטיעות לנוכרי, לא תהיה חלה חובת שביעית עליה. על כן הננו שולחים בזה את כתבי ההרשאות ותואילו נא כולכם לחתום עליהם".

 

כרוזא קרא בחיל, פניה של הרב חיים ברלין לעזרת שומרי שביעית. אדר א תר"ע.
עמ' אחד, 30 ס"מ

הרב ברלין פונה ליהודי התפוצות ומבקש מהם לתמוך בחקלאים המקיימים את מצוות השמיטה כהלכתה. הרב מתאר בלשון ציורית את מצוקתם של החקלאים השובתים ומפציר בסוחרים לתמוך בחקלאים כדי שמצוות השמיטה לא תישכח חלילה:

"והוא קול קורא לעזרה, לתמיכה ולהשתתפות עם אחינו בני ישראל עיקרי אדמת הקודש לשבות בשנת השבע שנת השמיטה הזאת. ומה מאוד ידאבו ליבותינו אנחנו יושבי ארץ הקודש הסמוכים עליהם לראות אלה היראים שהניחו שדותיהם בורות ובתיהם ריק מכל, לקיים מצוות תורה הקדושה לשבות בשנת שבתון גועים ברעב חס ושלום אם לא יהיו נתמכים ונעזרים מאחינו בעלי מסחר וקניין.
ואשרי למי שיזכה ויחזיק במצווה זו להיות עושה ומעשה ועביד דלא תשתכח תורה ומצוות שביעית מישראל".

 
קול קורא. כרוז של הרב נחום וידנפלד ואחרים למען שומרי שמיטה. מונקאטש תר"ע.
עמוד אחד, 70 ס"מ

הרב נחום ויידנלפד, מחשובי רבני מזרח אירופה שהתגורר בהרמילוב שבגליציה, מספר על פגישתו עם הרב יעקב דוד רידב"ז שביקש ממנו לסייע לשומרי שמיטה. לקריאה מצורפים מכתבים של רבנים ואדמו"רים שונים מגליציה, הונגריה ופולין שקוראים לחסידיהם לתמוך בחקלאים שומרי השביעית (המכתב המאוחר ביותר מאדר א' תר"ע).
בסוף הכרוז מופיע מכתבו של הרב יעקב דוד רידב"ז המתאר בזעזוע את היתר המכירה של הרב קוק ואת תגובתם של בני היישוב הישן בירושלים – החרמת המוצרים הבאים ממושבות אלו:

"והנה ראיתי במכתב עת קול מחזיקי הדת כותב סופר אחד שקיבל מכתב מהרב רא"י קוק אשר רבנים בארץ ישראל מסכימים להתיר שביעית, שומו שמים על זאת הלא בירושלים הכריזו איסור גמור על היין והתבואה והירקות שיבואו להעיר מהקולוניות של היהודים".
 
הרימו מכשול מדרך ועד שומרי מצווה.
עמוד אחד, 30 ס"מ

כרוז זה פונה אל היהודים שומרי המצוות בארץ־ישראל ומזהיר אותם מאיסורים שונים הקיימים בענבים. בעקבות האיסור שהטילו רבני היישוב הישן על פירות שגודלו על־פי היתר מכירה הזדרזו מוכרי היין לחתום חוזים עם נוכרים ולרכוש מהם ענבים  - יבול נכרי.
ועד שומרי מצווה מזהיר את הציבור שיש בפירות אלו חשש של איסורי ערלה וכלאי הכרם – איסורים המונעים את אכילת הפירות. כאשר חקלאי יהודי מגדל את הפירות הוא מודע לאיסורים ונמנע מלשווק סחורה כזאת אך כאשר החקלאי נכרי הסחורה משווקת אף שאסור לאכלה.
מודעה רבה. מטעם הרבנים אהרון הכהן ארלונסקי מפתח תקווה והרב קוק.
עמוד אחד, 47 ס"מ

מודעה זו התפרסמה כמודעת המשך לכרוז שפרסם ועד שומרי מצווה בירושלים. במודעה חוזרים הרבנים ומזהירים מפני פירות ערלה וכלאי הכרם בגפני הנכרים.

הרבנים מציגים את האבסורד באיסור פירות היתר מכירה: אנשי היישוב הישן נמנעים מאכילת פירות היתר המכירה שבהם יש חשש של איסור שמיטה מדברי חכמים – איסור דרבנן, ובשל כך עוברים על איסורים חמורים הרבה יותר – ערלה וכלאי הכרם שהם איסור מן התורה – דאורייתא.
מחאה גדולה. מטעם ציבור הפועלים כנגד החרמת פירות היתר המכירה בירושלים.
עמוד אחד, 47 ס"מ

מודעה זו מציגה את סיכום אסיפת המחאה שהתקיימה ביום א י"ז בתמוז בבית העם בראשון לציון. הפועלים מחו כנגד בני היישוב הישן שהחליטו להחרים את פירות היתר המכירה ובכך גרמו נזק כספי רב לחקלאים ולפועלים.במודעה תמכו הפועלים תמיכה מלאה בהיתר המכירה שהנהיג הרב קוק ויצאו חוצץ כנגד רבני ירושלים שהחרימו את הפירות שגודלו על־פי היתר זה. הפועלים נקטו בשפה קשה ובוטה, הם האשימו את בני היישוב הישן בשימוש ציני בשמיטה לצרכי גיוס כספים וכינו אותם בתואר אכזרים בשל העדפת יבול הערבים המתנכלים ליהודים על פני יבול היהודים הגדל על־פי היתר המכירה. מסקנתם היא שיש להרחיב את היישוב העברי ולחזקו באמצעות הרחבת פעילות הפועלים העברים ובעלי המלאכה בכל התחומים ולהקים הסתדרות עובדים כללית.

" [....] ב. כי כל מעשי הרבנים הדיינים שבירושלים בעניין השמיטה, האיסור הגלוי בתחילה והחרם החשאי עכשיו, ומטרתם אך להכעיס תמרורים את הקונילסטים העובדים את אדמתם ונהנים מעמל כפיהם, ושהם כצנינים בצדי אלה האנשים החיים על הבטלה, העצלות והקבצנות.

ג. כי הרבנים הדיינים האלה ובראשם המכנה עצמו רידב"ז אומרים לאסוף מאת נדיבים שונים כסף לטובת שומרי שביעית. וכל עניין השמיטה נהיה להם ע"י זה פשוט עסק של שנוררות חדשה.
המתאכזרים לאסור פרי עבודת אחינו בארץ יהודה ולעומת זה תומכים בפרי זרים הצוררים לנו בנכליהם על אדמת אבותינו. [...]"
קול קורא לעזרת אחינו שומרי שביעית במושבות יהודה והגליל. מנחם אב תר"ע.
עמוד אחד, 30 ס"מ

הכרוז קורא לסייע סיוע כלכלי לחקלאים שומרי השמיטה. על הכרוז חתומים רבני ירושלים הרב חיים ברלין, דיינים בבתי הדין של ירושלים, והרב יעקב דוד רידב"ז מצפת.

"חמישים משפחות מאחינו האיכרים במושבות יהודה והגליל, זכו וזיכו את הרבים בשנה הזאת שנת השמיטה לקיים את פקודת ה' בדבר השמיטה כהלכתה, כי שבתו מכל עבודה בשדה ובכרם ושבתה הארץ שבת לה'. חוסו ורחמו את אחיכם שומרי שביעית בארץ ישראל. כל פרוטה ופרוטה תצטרף לחשבון גדול, ועזרה מהירה עזרה כפולה הנה."
 


שנת השמיטה תרע"ז (1917)

לקראת שנת השמיטה תרע"ז (1917) הציע הרב שאול חיים הורביץ, ממייסדי ישיבת מאה שערים, להתחיל להתכונן כבר בתרע"ד (1914). בפועל בשנת השמיטה תרע"ז כל השדות שממו בגלל מלחמת העולם הראשונה.
 

אלה אזכרה ואשפכה עלי נפשי. הרב שאול חיים הורביץ. הצעה להתחיל באיסוף כספים למען שומרי שביעית 3 שנים לפני השמיטה. ירושלים, תרע"ד.
עמוד אחד, 50 ס"מ


הצעה להתחיל באיסוף כספים למען שומרי שביעית שלוש שנים לפני השמיטה, כדי לאפשר לחקלאים לשבות ממלאכה ולהתקיים בכבוד בשנת השמיטה.
 

 



חזרה ל
פולמוס השמיטה: כרוזים ומסמכים היסטוריים