דף קיח        PAGE 118

גליון "קול הסת"ם" # 118
טבת תשס"ח לפ"ק

בס"ד

אזהרות נחוצות לקונים כשהולכים לקנות סת"ם
שידעו לפני איזה רמאות הם עומדים

א. ראה בספר מרבה חיים ח"ב על הלכות קלף לסת"ם, ב' מכתבים של הגר"ש וואזנער, והגר"ם משה שטערנבוך מה שכתבו בענין כשרות השגחה על הקלף לפני 16 שנה בהסכמתם על הספרים מרבה חיים.

ב. ראה בדף 1-2 מה שכתוב מספר שו"ת שבט הלוי וספר תורת הלוי, וקול קורא מהעדה החרדית וקריאת קודש מהרבנים הגוה"צ מארצה"ב, ושו"ת תירוש ויצהר, קונטרס מסורת הסת"ם.

ג. היות שטילפנתי לכמה סופרים, ואמרו לי שאין שום נפק"מ על הקלף עם הוא בהכשר או בלי הכשר, והגר"ש וואזנר כותב על זה: שאם אין השגחה פוגעים ביודעים ובלא יודעים בעיקרי הלכה.

ד. שמעתי ותרגז בטני איך שסופרים יכולים לרמות את הקונים שלהם, וגם בענין הדיו רימו אותי.

ה. השבוע הזה ראיתי שיש שאלות גדולות על הדיו, וגם ראיתי שאין הכשר על הדיו, והסופרים אמרו לי שאין צריך הכשר, ושאלתי לדיין שיודע סת"ם, ואמר לי לעיין במשנת הסופר, וכתיבה כהלכתה,

ו. וזה לשון ספר ביאור הסופר ס"ג ס"א ד"ה בדיו:

דיו שאינו בהכשר אסור לקנותו ולהשתמש בו. ונאמרו בו ה' סיבות:

א. לכתחילה צריך שיהיה דבר הבא מן העץ.

ב. י"א שגם הדיו צריך לשמה.

ג. קיים חשש אולי מעורב בו דבר טמא ואינו מן המותר בפיך.

ד. לפי הרמב"ן צריך לבשל את הדיו.

ה. חיישינן אולי אינו שחור המתקיים ע"ג הקלף.

ז. היוצא לנו מזה: על כן צריכים מאוד להיזהר ולדעת על הדיו שהסופרים כותבים אם הוא בדקדוק להלכה לפי ה' טעמים הנ"ל.

ח. ועיין בשו"ת שבט הלוי ותורת הלוי, סת"ם כהלכתן, תפילין הלכה למעשה (ייצור התפילין דף 197, 202) וכולם כותבים שיש כמה דרכים לכתחילה ליצויר דיו ואם אין השגחה לא בטלים אם יש דבר איסור בתוך הדיו סתם כמו שנכתב בגלל כמה חששות ועוד אחרים על כל פנים לכתחילה, והסופרים כותבים על דיו בלי השגחה.

ט. וגם בענין הג"ה - הבעלי מגיהים כותבים על דיו של גוים בעט של ברזל, אפילו שלא בשעת הדחק, (שעל זה אין שום היתר) והבעלי מגיהים אומרים שמותר לכל הדיעות ואפילו למהדרין, והם ממש מרמים את הבריות, שאלתי לכמה סופרים כולם פה אחד אמרו שכולם מגיהים עם עט של ברזל. ועיין עוד בשבט הלוי שם שאלו שעושים כן אפילו בתגים לבד נוטים מדרך המקובל מדור דור, וראוי למהדר להתרחק מזה, מכל שכן אלו שמשתמשים כן לקוצי יודין המעכבים, או תיקוני פסולי אותיות שצריכים תיקון מן התורה, וכל תיקון כזה נחשב ככתיבה ממש שחלילה לעקור ממנו דין דיו על פי הלכה, שלהרבה דעות מעכב בדיעבד, עכ"ד.

י. הגר"ש וואזנר בשו"ת ובתורת הלוי מביא מהרמב"ן שברזל מקצר ימים ותפילין ומזוזה מאריך ימים, וגם בדורות הקדמונים כתבו המגיהים על אותו הדיו שעשו לשמה, אבל היום הם לוקחים דיו ממפעלי עכו"ם, ואין איש שם על לב.

יא. זה בעיה גדולה אצל ההיימישע סופרים, וגם מאלו שלא מהחוג שלנו.

י"ב. בספר ביאור הסופר שם וז"ל: וידוע שהדיו שבשוק מצוי שבמשך שנים מעטות נשתנה צבעו, על כן ראוי להמנע מזה. ונמצא שלאחר כמה שנים לא יהיה תפילין כשרים כהלכה.

י"ג. בספר מרבה חיים כתב הגר"ש וואזנר בהסכמתו (המובהק בעניני סת"ם) וז"ל: מה שנגלה מאד מתוך גילוי טעמי והלכות שבתורה הנ"ל שצריך עיון ובדיקה אם כל מעבדי עורות למצות הנ"ל בקיאים גם בחלק הלשמה המעכב בזה. - וזה לא יתברר רק על ידי חקירה והשגחה תמידית במקומות העיבוד על ידי בתי הדינים והמורים המובהקים בישראל.

י"ד. בספר מרבה חיים מביא באריכות שעל ידי הטכניקה החדשה שעושים היום בעיבוד העורות ישנם הרבה הרבה שאלות גדולות וחדשות שזה מאוד נוגע לחלק ההלכה, ואם אין משגיח תמידי שם אי אפשר לסמוך כלל וכלל.

ט"ו. ועוד כתב שם שישנם חחששות גדולות במפעלי הקלף כהיום אם עושים הכל על פי הלכה, וזה נוגע לכל כשרות הקלף, שאם לא עושים באופנים המיוסדים על פי רבותינו בעלי השו"ע יכול להיות שהוא פסול מדאורייתא. על כן אי אפשר לסמוך על בעלי מפעלי הקלף בלי הכשר טוב ומשגיח תמידי.